אפשר לומר ברמה גבוהה של ביטחון, ששירותי ענן שינו בשנים האחרונות את הדרך שבה ארגונים גדולים ובינוניים מנהלים את תשתיות המחשוב שלהן, ואת אסטרטגיית הפיתוח, התחזוקה וניהול המשאבים שלהן. עם זאת, לשירותי ענן ישנה השפעה משמעותית לא רק על ארגונים גדולים או בינוניים, אלא גם על צרכנים פרטיים. רבים ממשתמשי המחשב הביתי כלל אינם מודעים לכך שהם עושים שימוש בשירותי ענן כאשר הם ניגשים לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם, כאשר הם בוחרים להחליף מסרים בתוכנת המסרים המיידיים הפופולרית ביותר, וכן כאשר הם מגבים קבצים, תמונות ומסמכים חשובים אחרים.
שלושה סוגים עיקריים של שירותי ענן:
- תשתית כשירות (Infrastructure as a service)
- פלטפורמה כשירות (Platform as a service)
- תוכנה כשירות (Software as a service).
תשתית כשירות
בתצורה זו של שירותי ענן מנוהלים, למעשה, על ידי משתמש הקצה, משאבי מחשוב המסופקים לו על ידי ספק הענן. ארגונים העושים שימוש בסוג זה של שירות ענן יכולים להקים לעצמם שרתים על גבי מכונות וירטואליות, לקבוע את כמות הזיכרון שתוקצה להם, את כוח העיבוד שבו יעשו שימוש, את שטח האחסון שיוקצה להם, ועוד. על המכונות הוירטואליות יכול המשתמש להתקין מערכות הפעלה כראות עיניו, וגם לבחור להרחיב או לצמצם את המשאבים שמקצה לו ספק הענן, באופן דינמי, בהתאם לצרכים שלו. כך, למשל, אם לצורך ניהול קמפיין זמני זקוק הארגון למשאבי מחשוב רבים לתקופת זמן קצרה, יש באפשרותו לגייס את כוח העיבוד הזה ולשחרר אותו, בהתאם ללוח הזמנים והאילוצים של הארגון עצמו.
פלטפורמה כשירות
תצורה זו של שירותי ענן מאפשרת לארגון לפתח אפליקציות ויישומים שונים על בסיס משאבי מחשוב ופלטפורמת פיתוח ייעודית, המספקת את כלל השירותים הנחוצים להקמת סביבת פיתוח מודרנית. כאשר ארגון פועל לפיתוח של מוצרים ושירותים שונים הוא נדרש, לצד ביצוע תהליכי האפיון ופיתוח הקוד, לבצע גם פעולות שגרתיות שאינן מהוות חלק אינטגרלי מן הפיתוח עצמו: הקמת שרתים, הגדרות תקשורת ואבטחת מידע, ווירטואליזציה. חלק משירותי הפלטפורמה כשירות מאפשרים הרחבה של שירותי הבסיס, ומספקים סביבות בדיקות מתקדמות, מערכות קולבורציה ושיתוף נתונים ועוד.
תוכנה כשירות
תוכנה כשירות היא, למעשה, תחליף לפיתוח עצמי של תוכנות שונות בארגון לצורך ביצוע מטלות יומיומיות. תוכנה כשירות מאפשרת למשתמש הקצה לקבל את מכלול השירותים שלהם הוא נדרש על מנת לתפעל פונקציונליות מסויימת. אנו מכירים דוגמאות רבות לתוכנות המוצעות כשירות בענן ובהן, למשל, שירותי המייל שבהם אנו עושים שימוש, שירותי אופיס בענן, עיצוב ובניה של דפי אינטרנט ודפי נחיתה, שירותי מפות ומזג אויר ועוד.
אילו סוגי עננים קיימים בארגון?
ארגון יכול להטמיע שירות ענן כחלק אינטגרלי מתהליכי העבודה שלו באמצעות שלושה סוגים שונים של תצורה: הראשון הוא ענן ציבורי, שלמעשה מתייחס לניהול כלל התשתיות והאפליקציות של הענן בתשתית המנוהלת מחוץ לארגון. השני הוא ענן פרטי, והכוונה ביישום מעין זה היא להתקנת כלל התשתיות ושירות הענן על בסיס תשתיות המחשוב של הארגון. הסוג השלישי הוא ענן היברידי אשר משלב תכונות משני סוגי העננים.
אילו יתרונות קיימים ביישום של שירותי ענן?
לשימוש השוטף בשירותי ענן מספר יתרונות בולטים, אשר הופכים אותו לכדאי:
חיסכון בחומרה
יישום של מתודולוגיית ענן בארגון מאפשר רכישה מצומצמת של חומרה לצורך התפעול השוטף של השרתים השונים.
חיסכון ברישוי תוכנה
כחלק מן התפעול השוטף עבור ארגונים רבים, מסוגל ספק הענן לספק שירותי תוכנה בעלי רישוי מוזל.
חיסכון בפעולות תחזוקה והחלפה של רכיבים תקולים
הוצאת השירותים למיקור חוץ בענן מייתרת את הצורך בהחלפת רכיבי מחשוב תקולים ובתחזוקה שוטפת שלהם.
יכולת גדילה וצמצום
שימוש בשירותי ענן מאפשר לארגון לגייס את משאבים המחשוב הנחוצים לו רק לפרק הזמן שבו הם באמת דרושים, ולהימנע מרכישה של חומרה מיותרת לצרכים זמניים, וכן מפעולות התקנה ופינוי של חומרה בחדרי השרתים.
תלות במקום ובציוד דרוש
כאשר מדובר בשירותי ענן מסוג תוכנה כשירות, יכול משתמש הקצה לעשות שימוש בתוכנה מכל מקום, ובאמצעות מכשירים שונים כמו מחשב שולחני, טאבלט, מכשיר הסלולר ועוד.
אילו אתגרים קיימים ביישום של שירותי ענן?
למרות היתרונות הגדולים שבמעבר למחשוב ענן בחברה, ישנם לא מעט אתגרים שיש לשים עליהם דגש טרם המעבר. שימוש בטכנולוגיית ענן כרוך בתלות בספק יחיד, אשר עלול להשאיר את החברה במצב של חוסר אונים במקרה של פשיטת רגל. לתפעול השוטף בענן קיימים היבטים שונים בהגנת הפרטיות אליהם יש להתייחס, וכן בשמירה על סודיות המידע של הארגון, ואבטחתו מפני תרחישי סייבר שונים. כמו כן, במקרה שמספר ארגונים מתחרים עושים שימוש באותו ספק שירותי ענן, יש לוודא כי מתקיימת הפרדה מלאה בתשתיות המחשוב ולא מתאפשרת זליגת מידע מספק אחד לאחר.
